הליכי חדלות פירעון מול עיזבון חייב שנפטר

סעיפים 177 ו-178 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 עוסקים בחייב שנפטר במהלך הליכי חדלות הפירעון, ומסדירים את המצב המשפטי במקרה כזה בכל הקשור לאופן ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי עזבונו של אותו חייב.

ככלל, הוראות הדין לעניין חדלות פירעון של עיזבון שונות בשני היבטים עיקריים מהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד.

ההבדל הראשון הוא בכך שהעיזבון אינו מוגדר כאישיות משפטית מבחינת ההלכה ועל כן לכאורה לא ניתן לנהל נגדו הליכי חדלות פירעון. עם זאת, הבדל זה דורש בעיקר התאמות פרוצדורליות.

ההבדל השני כבר נוגע למטרת ההליכים ולכן הנו מהותי יותר. ככלל, מטרת הליכי חדלות הפירעון של היחיד הנה בעיקר שיקומו הכלכלי.

אולם מטרה זו איננה רלוונטית יותר לגבי העיזבון של היחיד. ולכן מטרתם העיקרית של הליכי חדלות הפירעון של עיזבון החייב שנפטר היא לחלק את נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדר פירעון החובות וזאת כפי שקובעים סעיפים 177 ו-178 לחוק.

החוק החדש מבדיל בין שתי נקודות זמן של פטירת החייב. לפני מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו, שאז יחול סעיף 177 לחוק ולאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו, שאז יחול סעיף 178 לחוק.

עוד יובהר שסעיפים אלו חלים הן על חייב בעל חוב מעל 150,000 ₪ אשר הליכי חדלות הפירעון שלו מתנהלים בפני הממונה על ההליכים לפי החוק ובית משפט השלום והן על חייב שסכום חובותיו נמוך מ-150,000 ₪ אשר הליכי חדלות הפרעון שלו אמורים להתנהל עקרונית בפני רשם ההוצאה לפועל שהנו רשם ייעודי לחדלות פירעון.

ניהול עיזבון של חייב שנפטר בחדלות פרעון אך לפני פתיחת הליכים

סעיף 177 לחוק עוסק כאמור בחייב שנפטר כשהוא כבר נמצא בחדלות פירעון אך לפני שניתן צו לפתיחת הליכים לגביו.

חדלות פירעון מוגדרת בסעיף 2 לחוק כמצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו הכספיים במועדם וזאת בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

כאמור, מאחר שהעיזבון אינו מוגדר כאישיות משפטית, לא ניתן לתת לגביו צו לפתיחת הליכים.

לפיכך, הסעיף קובע שבמקום צו לפתיחת הליכים ינתן לגבי העזבון צו בשם צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון. צו זה יינתן לבקשת מנהל העיזבון או לבקשת הנושים של החייב שנפטר, וזאת כפי שנסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

סעיף 177(ב) לחוק קובע שמנהל העיזבון של החייב שנפטר רשאי להגיש לממונה בקשה בשם בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון.

במידה והחייב שנפטר היה בעל חוב בסכום מעל 150,000 ₪ ניתן להגיש בקשה זו בתנאי שהתקיימו התנאים להגשת בקשת צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 104(א) לחוק.

במידה והחייב שנפטר היה בעל חוב בסכום מתחת ל-150,000 ₪ ניתן להגיש בקשה זו בתנאי שהתקיימו התנאים להגשת בקשת צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 186 לחוק.

כלומר, למרות שעקרונית הליכי חדלות פירעון של חייב שחובותיו מתחת ל-150,000 ₪ צריכים להתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל ייעודי כפי שצויין לעיל, החוק קובע שכאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון של עיזבון של חייב כזה, הבקשה תוגש לממונה על הליכי חדלות הפירעון ולא לרשם ההוצאה לפועל.

זאת מתוך הנחה שמאחר שמדובר בעיזבון, יש בכך כדי להוסיף מורכבות להליכים ועל כן ההליך אינו מתאים לניהול בידי רשם ההוצל"פ.

סעיף 177(ג) לחוק קובע שנושה של יחיד שנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, וזאת אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 109 לחוק.

כלומר, בעוד שהבקשה של מנהל העיזבון מוגשת בפני הממונה על החוק, הבקשה של הנושים צריכה להיות מוגשת בפני בית המשפט.

על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרק ב' לחלק ג' של החוק בדבר צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים והוראות פרק ג' לחלק ג' של החוק בדבר צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה וזאת בשינויים המחוייבים. כך קובע סעיף 177(ד) לחוק.

במידה והממונה או בית המשפט, לפי העניין, אישרו את הבקשה ונתנו צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, יחולו על צו זה אותן ההוראות של החוק אשר חלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו וזאת בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות שמפורטות בסעיף 177(ה) לחוק:

• הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד.
• הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן.
• הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

בהליכי חדלות הפירעון של עיזבון קיימים היבטים שמאפיינים את הליכי חדלות פירעון לגבי חייב יחיד לצד היבטים המאפיינים את ההליכים לגבי חייב שהנו תאגיד.

עם זאת, החוק קובע שהדין שיחול על הליכי חדלות פירעון יהיה הדין החל על הליכי חדלות פירעון של תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, מאחר שגם מטרת הליכי חדלות פירעון של עיזבון של חייב יחיד אינה שיקומו של החייב אלא מימוש הנכסים וחלוקתם בין הנושים, כאמור לעיל.

עם זאת, סעיף 177(ה)(1) לחוק קובע שהגורם האחראי על ניהול ההליכים לגבי העיזבון יהיה הממונה ולא בית המשפט וזאת בדומה לדרך שבה היו מתנהלים הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלמלא הוא נפטר.

כמו כן, סעיף 177(3) לחוק קובע שכל יתר ההליכים שמתנהלים בעניינו של העיזבון בבית משפט אחר או בבית דין דתי יעברו להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון של העיזבון וזאת כדי לרכז את ההליכים במקום אחד וכן מאחר שמרגע שהעיזבון מוגדר כחדל פירעון, עובר מרכז הכובד של ההליכים לחלוקת העיזבון לנושים בהתאם לסדרי הנשייה.

ניהול עיזבון של חייב שנפטר לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים לגביו

סעיף 178 לחוק עוסק בחייב שנפטר לאחר שכבר שניתן צו לפתיחת הליכים לגביו.

במקרה כזה קובע הסעיף שהליכי חדלות הפרעון במקרה כזה יימשכו בהתאם לסעיף 177(ה) לחוק, וכפי שהוסבר לעיל.

זאת מפני שגם במקרה זה אינטרס השיקום של היחיד כבר אינו רלוונטי כך שתכליתם העיקרית של ההליכים היא חלוקת נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדרי הנשייה.

קראו עוד בנושא: פירעון חובות מובטחים